לדלג לתוכן

ספרטקוס (מדריך תיירות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ספרטקוס
Spartacus International Gay Guide
עטיפת המהדורה ה-38 משנת 2009.
עטיפת המהדורה ה-38 משנת 2009.
מידע כללי
מאת ג'ון ד. סטמפורד עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
תורגם לשפות אנגלית
גרמנית
צרפתית
ספרדית
איטלקית
סוגה מדריך תיירות ללהט"ב
הוצאה
הוצאה Bruno Gmünder Verlag
תאריך הוצאה מהדורה שנתית
מספר עמודים 1240
קישורים חיצוניים
מסת"ב מסת"ב 3861877252
הספרייה הלאומית 001204669
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ספרטקוס - המדריך הבינלאומי לתיירות גאה (Spartacus International Gay Guide) הוא מדריך תיירות עב כרס, היוצא לאור במהדורה מעודכנת אחת לשנה, ומיועד לקהילת הלהט"ב ברחבי העולם.

מבנה המדריך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדריך הראשון יצא לאור בשנת 1970, על ידי ג'ון סטמפורד, ונכון ל-2007 יוצא לאור על ידי הוצאת ברונו גמינדר בברלין. על מנת להתאים לתיירים מכל רחבי העולם, כתוב המדריך במקביל בחמש השפות: אנגלית, גרמנית, צרפתית, ספרדית ואיטלקית.

המדריך מחולק לפי מדינות, בכל מדינה מפורטות הערים השונות שבהן סניפים של אגודת הלהט"ב המקומית. לגבי כל מדינה מפורטים החוקים המקומיים הנוגעים להומוסקסואליות. בנוסף, מפורטים במדריך בתי קפה, ברים, פאבים, מועדוני ריקודים, אתרי ספא ובתי מלון ייעודיים למגזר הגייז, או כאלה הנחשבים כידידותיים לקהילה. כמו כן מפורטים במדריך אתרי קרוזינג (שיטוט בחיפוש אחר מין מזדמן), סאונות, מועדוני סקס, חנויות מין וכדומה.

תיירות גאה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי מחקרים שונים, מהווה התיירות הגאה כ-10% מהתיירות הבינלאומית, עם למעלה מ-70 מיליון תיירים בשנה המגדירים את עצמם כלהט"ב.[1]

לפי ההנחה המקובלת, מאופיין מגזר ההומוסקסואלים בהכנסה פנויה גבוהה יחסית, הקשורה גם למיעוט יחסי של ילדים ביחידות המשפחתיות, ובהיות שני בני הזוג העובדים גברים. הכנסות המגזר מושקעות בתיירות רבה יחסית ותכופה, לאתרי נופש הנחשבים ליוקרתיים, ומאופיינות בתרבות בילוי ונופש מפותחת. כתוצאה מכך נחשב "ספרטקוס" למדריך תיירות יוקרתי בשוק התיירות, המושך חברות ועסקים רבים, ולעיתים מהמובילים בשוק, לפרסם בו.

מדריך התיירות כשיקוף לשינוי חברתי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצב כיום, בו תיירות גאה היא בעלת משיכה מבחינה תרבותית וכלכלית, אינו משקף את המצב בשנות ה-70, בהן המגזין ראה אור לראשונה. בראשית שנות ה-70 נחשבה ההומוסקסואליות כדבר דחוי חברתית. ברוב המדינות בעולם, לדוגמה, בחלק ממדינות ארצות הברית וברבות ממדינות אירופה, ואף במדינת ישראל, לא הייתה חוקית והייתה בחוק ענישה פלילית על פעולות הומוסקסואליות.[2]

גם במקומות הליברליים המעטים, בהן הותרה מבחינה חוקית עוד קודם, כדוגמת בריטניה (שם בוטל האיסור בחוק בסוף שנות ה-60), די היה באזכורו של אדם כהומו על מנת לפגוע קשה בהעסקתו ובקידומו בעבודה, ולהנציח דחייה חברתית כלפיו והומופוביה ממסדית נוקשה, בחברה שראתה את הדבר כסטייה. הומואים שרצו לנפוש עם חבריהם או בני זוגם כשווים בין שווים, מבלי לשקר ומבלי לצאת מהארון בזמן החופשה, היו זקוקים למקומות שהם "גיי פרנדלי". מדריך ספרטקוס. בא לתת מענה לאפליה התיירותית, ולהציע מקומות שהם "גיי פרנדלי" כלומר ידידותיים לתייר הגאה.

בעולם המערבי חל מהפך משמעותי בזכויות להט"ב, בתוך מספר עשורים. מתופעה שגונתה חברתית, שהוגדרה כפלילית, ושאובחנה כהפרעה נפשית בספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי בשנות ה-70, עבר התחום הכרה ולגיטימציה תרבותית, חוקית וממסדית, עד למצב שבו הפכו נישואים גאים לדבר אפשרי ומקובל ברבות ממדינות המערב. מדריך התיירות ספרטקוס, שבעבר סיפק מקום מיפלט על ידי רשימת אתרים "פרנדלי", עבר אף הוא שינוי, בהתאמה.

בניגוד למדריך גרין לנהג השחור שהחל כמדריך לאפרו-אמריקאים בארצות הברית הגזענית של תחילת המאה העשרים, והתייתר עם השינוי החברתי וחקיקת חוק זכויות האזרח בשנת 1964, כאן אירע תהליך הפוך. במקביל לשינוי החברתי ביחס ללהט"ב, חל שינוי במדריך ספרטקוס. הצורך במקומות מסתור ידידותיים הוחלף במקומות המאפשרים ביטוי לתרבות להט"ב (אנ'), כתרבות שווה ובעלת כוח משיכה תיירותי. בתהליך שארך כשלושה עשורים, הפך למדריך תיירות יוקרתי ואקסלוסיבי, שהופעה בו נחשבת כבעלת ערך.

השינוי הנוסף שעבר על ספרטקוס הוא המהפך הדיגיטלי, שעבר על כלל מדריכי התיירות המודפסים. המהדורה המודפסת עדיין יוצאת לאור ויש לה שוק, אך במקביל הועלה המדריך לרשת האינטרנט.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ דוד מרחב, משרד התיירות ישתתף בכנס על תיירות גאה, nrg, ‏20/4/2006
  2. ^ במדינת ישראל בוטל ה"איסור משכב זכר" רק בשנת 1988. עם זאת, ישראל הייתה יוצאת דופן לזמנו, בכך שבניגוד למדינות רבות במערב, לא נאכף בה החוק הפלילי בעניין זה, וזאת בהוראה מיוחדת של היועץ המשפטי